סעיף 4א(א) לחוק השבות, תש״י – 1950 קובע אילו קרובי משפחה של יהודי זכאים לעלות ארצה (יודגש, כי זכותם תקפה אף אם אותו יהודי בעצמו אינו חפץ לעלות או שהוא כבר לא בין החיים).
על פי הסעיף, זכאים לעלות הם : ילד ונכד של יהודי, בן זוג של יהודי, בן זוג של ילד ושל נכד של יהודי. בהתאם להוראות הסעיף אין נפקות לשאלה האם אותו יהודי עדיין בין החיים או לאו.
יוצא אפוא, כי אלמנות של יהודים זכאיות לעלות מכוח הסעיף אשר קובע זאת במפורש. חשוב להבין כי הסעיף אינו קובע סייג כלשהו לגבי אותה אלמנה. יחד עם זאת, ביום 23/03/2010 ניתן פסק דין של ביהמ״ש העליון (בעניינה של גב׳ לריסה גורודצקי), בו נקבע , כי אלמנתו של יהודי רשאית לעלות ארצה מכוח חוק השבות, כל עוד לא נישאה מחדש.
מאז בג״ץ גורודצקי לשכות משרד הפנים פעלו בהתאם – אלמנות קיבלו אשרות עולה רק אם לא נישאו מחדש.
עם הזמן , הפסיקה בעניין אלמנות התפתחה והמצב השתנה.
להזכיר, כי גבולות הגזרה של הדיון בעניין גורודצקי הוגבלו לדיון באלמנות של יהודים. ביהמ״ש לא דן בזכויות של אלמנות של זכאי שבות שאינם יהודים. למשל מה יהיה בעניין אלמנה של בנו של יהודי אשר בעצמו אינו יהודי לפי הגדרות חוק השבות.
במילים פשוטות – מדובר בילדים ונכדים של יהודים, ואלמנותיהם.
ביום 29/08/2021 ניתן פסק דין של ביהמ״ש עליון בעניין מרינצ’בה ואח׳ נגד שר הפנים ואח׳.
שם פסק בג”ץ בדעת רוב, כי אלמנה של זכאי שבות (בן ליהודי או נכד ליהודי שאינו יהודי בעצמו) זכאית לאזרחות ישראלית ולמעמד עולה מכוח הוראות חוק השבות;
ביהמ״ש הדגיש , כי השאלה אם האלמנה נחשבת עדיין לבת זוגו של הזכאי ואם הענקת זכות שבות מקיימת את תכליות החוק, תלויה בנסיבות המקרה וכי רק אלמנה שמקיימת קשר גורל עם העם היהודי, וניתן לראות בה כבת זוגו של זכאי שבות, תהא זכאית לזכויות מכוח החוק.
השאלה כיצד ייבדק האם אותה אלמנה ״מקיימת קשר גורל עם העם היהודי״ כלל אינה ברורה ולא מוגדרת דיה, בעיני כותב שורות אלה.
הניסיון מלמד, כי במקרים בהם משאיר ביהמ״ש פתח רחב מדי לדמיונם של פקידי המדינה, לרבות פקידי משרד הפנים, התגלגלות העניין בחזרה אל פתחו של ביהמ״ש היא שאלה של זמן.
במקרה של מרינצ׳בה, ביהמ״ש לא הגדיר באופן ממצא וברור כיצד יש לקבוע האם בנסיבות ספציפיות של כל מקרה ומקרה תיענה הדרישה בדבר קיום קשר גורל עם העם היהודי.
לאור האמור , רבים הם המקרים בהם מדינת ישראל לא בנקל מעניקה זכויות עליה לאלמנות של זכאי שבות.
חשוב לציין , כי בנוסף לשתי קטגוריות של אלמנות עליהן מסופר לעיל, קיימת עוד קטגוריה נוספת: אלה נשים שהתאלמנו מבני זוגם אזרחי ישראל במהלך ההליך המדורג של קבלת מעמד קבע בישראל.
כאן מדובר בבני הזוג שנישאו או החלו בחיים משותפים כאשר אחד מהם היה כבר אזרח ישראלי והשני לא.
במקרה של פטירת בן זוג במהלך הליך מדורג, כללי המשך טיפול בעניינה של האלמנה מוגדרים בנוהל 5.2.0017 (הפסקת קשר בעקבות פטירת בן הזוג). הנוהל קובע אמות מידה לטיפול בהמשך ההליך.
המשך הטיפול יהיה תלוי במספר פרמטרים כגון – משך ההליך המדורג , באיזה אשרה וכמה זמן נמצאת בארץ בת הזוג שהתאלמנה, זיקותיה לארץ אל מול זיקותיה לארץ המוצא וכו׳.
יצוין , כי במקרים של ניתוק קשר עקב פטירת בן זוג, המדינה נוקטת במדיניות של פרשנות מצמצמת הניתנת להוראות החוק והנוהל ולעתים מקשה יתר על המידה (לדעתו של כותב שורות אלה), תוך יצירת מצב בו האלמנה, בנוסף לאובדן אדם יקר, נאלצת להתמודד עם הליך משפטי ארוך ולשאת בעלויות ניכרות.
משרדנו מייצג את לקוחותיו בכל הערכאות המשפטיות תוך עמידה על שמירת זכויות אדם ביעילות ומקצועיות ראויים.