כמו כל מדינה אחרת בעולם המערבי, מדינת ישראל מכירה בצורך לקבוע הסדרים לשהייה בתחומיה של אנשים שאינם זכאים למעמד קבע.
שהותם של אנשים כאלה מוסדרת בחוק ע״י קביעת סוגי אשרות שונים המסדירים את כללי ״המשחק״ עבור עובדים זרים, מומחים , כהני דת, אנשים שנמצאים בהליכים מדורגים לקראת קבלת מעמד קבע ועוד רבים אחרים.
להלן תבוא סקירה קצרה של סוגי אשרות המסדירים שהות זמנית בשטחי מדינת ישראל.
הדין הישראלי מבדיל בין אשרות לשהייה זמנית שתכליתן הסדרת ביקורים בארץ לבין אלה שבאות להסדיר ישיבה ארעית בה (אשר מיועדות עבור הימצאות בישראל לפרקי זמן ארוכים יותר).
נתחיל עם אשרות ביקור:
- הנפוצה ביותר , היא אשרת תייר ללא אישור לעבוד – ב/2. מטרת האשרה היא לטפל באותם אנשים שבאים לישראל למטרות תיירות גרידא. ברוב המקרים תוקף אשרת ב/2 יהיה מוגבל לתקופה של עד שלושה חודשים. כדרך אגב , יצוין , כי קיימים מקרים בהם תוקף אשרת ב/2 יוארך, והדבר נמצא בגדר סמכויותיו של שר הפנים, אולם סמכות זו מוגבלת לרשימת מקרים מצומצמת.
- אשרת ביקור שפחות נפוצה, אולם מוגדרת בתקנה 5(ג)(1) לתקנות הכניסה לישראל, תשל״ד – 1974, היא אשרה מסוג ב/3. אשרה ניתנת לאדם אשר מעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור. אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) ניתנים לתקופה שלא תעלה על חודש ימים. מי שקיבל אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך במהלך תקופת תוקפם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו.
- אשרת ביקור בישראל במטרה לעבוד בה זמנית שלא בשכר, היא רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב). מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו.
קבוצה נוספת של אשרות, היא אשרות ורישיונות לישיבת ביקור למשקיע :
- אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 (משקיע זר) – למשקיע המבקש לשהות בישראל כדי לפתח ולנהל את המיזם העסקי בלבד, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
- אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 (עובד חיוני) – לעובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולקדם את המיזם העסקי, ובכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
- אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/52 (בן זוג – משקיע זר), לבן זוג של משקיע או של עובד חיוני המבקש לשהות בישראל ולעבוד בה, גם שלא במיזם העסקי, אם הוכח לגביו כי בכוונת המבקש לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו;
- אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/53 (ילד של משקיע) – לילדו של משקיע או של עובד חיוני, אם הוכח כי בכוונתו לצאת מישראל עם פקיעת רישיון ישיבתו, וכי גילו נמוך מ-21.
תקנה 6 לתקנות הכניסה לישראל, תשל״ד – 1974 מגדירה סוגי אשרות שמסדירות כללי ישיבה ארעית בישראל:
- שזכאי לאשרת עולה ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, יכול לקבל רישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח). סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים.
- הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי בתנאים שנקבעו לקבל אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (אשרת תלמיד).
- איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת);
- קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב); בתקנת משנה זו – בן זוגו או ילדו הקטין.
- הרוצה לשהות בישראל על פי רישיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות שלעיל, רשאי לקבל אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי). המקרה הנפוץ ביותר לשימוש באשרה זו – היא עבור אותם בני זוג זרים של אזרחים / אזרחיות ישראל הנמצאים בהליך מדורג של קבלת מעמד קבע בארץ מכוח נישואין או חיים משותפים עם אזרח/ית ישראל.
מאחורי כל אשרה ואשרה עומדים נהלים וכללים רבים שמסדירים את קבלתה, ולכן פנייה לקבלת אשרה כזו או אחרת חייבת להיות מוגשת כאשר המגיש מיוצג ע״י עורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום דיני הגירה ואשרות בישראל.
משרדנו מעניק שירות מקצועי יסודי לקהל רחב של לקוחות בכל אחד מתחומי האשרות המפורטים לעיל. נשמח להיות מועילים בעניין קבלת אשרה כלשהי, בהתאם לצורך של כל אחד ואחד.